ביבי ועובדי הקבלן

נתניהו: "שביתה לא תפתור את בעיית עובדי הקבלן. ניתן לשפר את תנאי העסקתם של עובדי הקבלן מבלי להשבית את המשק ולשבש את חיי האזרחים. אין פתרון קסם לבעיות העסקה שנוצרו כאן במשך עשרות שנים,ואפשר לפתור את הנושא בהידברות"

מה אתה מספר מר ראש הממשלה? שביתה לא תפתור את בעיית עובדי הקבלן? אז מה כן יגרום לך ולממשלתך לפתור את בעיות ההעסקה שנוצרו כאן במשך עשרות שנות שלטון קאפיטלסטי ונצלני בהנהגתך ובהנהגת חברי מפלגתך ושאר חבריך לימין הכלכלי?

הידברות?!?!

אנחנו מדברים על זה, כבר שנים. אנחנו צועקים על זה מאז הקיץ. כל מה שאתה ועושי דברך יודעים לעשות זה לסתום אוזניים. אז עכשיו לא נותרה ברירה ותקבל שביתה. אולי זה יגרום לך לנוע קצת באי נוחות בכיסא הבטוח שלך. וזה בכלל לא משנה שהשביתה הזאת היא דרכו של עיני להעשות שרירים ולהראות שהוא עדיין רלוונטי להנהגת ההסתדרות. המטרה ראויה ואנחנו נעמוד מאחוריה.

אתה והספינרים שלך לא תגרמו לנו להפנות את גבינו לישראלים שאתה מרשה שידרכו עליהם. "מחנה לאומי" עלאק, באיזה חלק ממורשתו של ז'בוטינסקי אנשים מתים ברחוב? איפה הוא כתב שזה הגיוני שזקנים יצטרכו לעבוד תמורת שכר מינימום ובלי תנאים סוציאלים אחרי גיל הפרישה? איפה בחזון קיבוץ הגלויות בארץ ישראל השלמה הוא הציע שעולים חדשים ינוצלו כי אין להם את היכולת לעמוד על זכויותיהם?

בוא מר נתניהו, תהיה גבר, תעמוד מול אותם מנקים, מול אותן שומרות, מול מורות מול נהגים. תסתכל להם בעיניים וtalk DOGRI    תגיד להם שאתה לא שם עליהם קצוץ. שכל מטרתם בשבילך זה להיות בשר התותחים במלחמה שלך למען "שגשוג כלכלי" ו"כלכלה יציבה" ושאר הקלישאות שאתה מוכר למצביעך לפני שאתה זורק אותם לכלבים כשאתה מתיישב במשרד שלך. תגיד להם שכל מה שמעניין אותך זה בעלי ההון. שכל פרוסת לחם שהם יוכלו להרשות לעצמם תצטבר למליוני שקלים עבור אלה שמרוויחים מיליוני דולרים. תגיד להם שעולם הכלכלי לפי תפישתך, זה תפקידם. להיות מנוצלים, מיותרים ולמות רעבים חסרי כל.
אתה את הפנסיה שלך מכספנו כבר עשית, חבריך לא נחים מלדאוג לעצמם לחייםנוחים, אז מי יכול לצפות מכם שתבינו לסבלם של אלה שאת הפנסיות שלהם מכרתם לבעלי חברות הביטוח הגדולות?

אני יכול רק לאחל לך, שבבחירות הבאות סוף סוף נחזיר אותך למקומך הראוי. להיות לא יותר מהכתם שאתה בדפי ההיסטוריה של ההנהגה הישראלית. כששיכרון הכוח שלך יעבור. תוכל לעצור ולראות את ההרס שזרעת בקרב הציבור שנבחרת לדאוג לו. אני מתנחם בלדמיין אותך יושב בביתך החמים וחושב על כל האנשים שאתה שלחת לרחוב. אולי אז, תחזור בתשובה ותבין את גודלה של הרעה שאתה הבאת עלינו מאז שחזרת מאמריקה והתעקשת להביא איתך אותה לפה. את הנזק שלך כבר עשית. חבל שאין בך את הענווה לרדת לנו מהגב ולפנות את הכסא למישהו/י שיעשה/תעשה את העבודה שלו/ה.

לכולנו פה יש זיכרון קצר, וגם השביתה הזאת תלך כמו שבאה, ותהפוך לעוד דף בהיסטוריה של הדפדפן שלנו. אבל אותך, כולנו לא נשכח.

ברכות לביבי

הבעיה עם ביבי היא שהוא ראש ממשלה מצוין.

אין היום במדינת ישראל פוליטקאי כריזמטי, סמכותי ומחושב כמוהו.
אם השקפת עולמו הייתה אחת ששמה את אזרחי המדינה במקום הראשון זה היה נהדר. הבעיה היא שלא כך הדבר.
מחאת הקיץ האחרון השאירה את כולם באופוריה מסוימת, אני לעומת זאת הגעתי לסתיו שאחריה במשבר.

במחאת האוהלים כולם דיברו כל כך יפה על כל כך מעט שזה היה מדהים. תחושת האופטימיות כאילו עד החורף ביבי יאלץ להחזיר את המפתחות ובבחירות שיבואו לטובה מיד אחרי יעלה שלטון חדש ותוקם מחדש מדינת הצדק החברתי. אני לעומת זאת הבנתי ששום דבר לא ישתנה פה בקרוב. למרות מה שאהבו להגיד בסביבות רוטשילד וסינמטק חיפה, אני לא חושב שהבעיה היא בפוליטיקאים. כן כן, שמעתם את זה פה. ביבי הוא לא הבעיה. הבעיה היא אנחנו...
יש משהו באווירה הכללית בדיון הציבורי פה, שמזכיר לי את הצביעות של השמרנים האמריקאים. שם כל כמה חודשים מתגלה שאותם פוליטיקאים ואישי ציבור שצעקו הכי חזק למען החזרת ערכי המשפחה וקדושת הנישואין מתגלים כנואפים חסרי תקנה במקרה הטוב או כסוטים מוחלטים במקרה הפחות טוב.
כאן, כך נראה, הסיפור הוא הפוך. האזרחים הם שצועקים כל כך חזק שהם רוצים סדר חברתי חדש, אבל כולם ממשיכים להתנהג כמו החזירים הקאפיטליסטים שאנחנו.

ביבי לא אשם בכך שהוא הקים קואליציה אולטרה-ימנית וסופר דתית. איזה עוד קואליציה הבחור יכל להרים? כשקדימה (או בשמה השני, הליכוד החדש) החליטה שהיא כל כך יותר טובה מהליכוד שהיא לא מוכנה לשבת תחת ביבי, היא בעצם זאת שקבעה איך תראה הממשלה הנוראית שתוקם. היא זאת שהשאירה את ביבי במעמד מתרפס שנכנע לכל דרישה של כל אחת מהמפלגות הקטנות בהסכמים הקואליציונים שלו. אפילו לאהוד ברק היה השכל הישר להבין, שאם הוא לא יהיה הסמן השמאלי של הקואליציה הזאת, המצב יהיה רע עוד יותר.

הבעיה היא בנו.

אנחנו, שלא משחקים יותר את המשחק. שכמו ילדים קטנים קוראים לכולם בשמות זורקים את הקלפים באוויר והולכים לבכות בצד. אלא מה, שכשהיינו ילדים אולי זה היה מבאס לכל השאר את החגיגה. במשחק הפוליטי, המשחק פשוט ממשיך בלעדינו, אז פלא שאנחנו מפסידים?

כפי שכבר אמרתי, ביבי הוא פוליטיקאי בחסד עליון. קר ומחושב. ובעיקר דואג לשמור על עצמו בעמדת הכוח המנצחת כדי שתהיה לו היד החופשית לעשות את מה שחשוב לו באמת למען השקפת עולמו. ולמרות שהיא מנוגדת להשקפת עולמי לרוב. ואם אתם קוראים את השורות האלה אני מניח, שאם אתם מודעים לכך או לא, היא מנוגדת גם להשקפת עולמכם. אבל כמעט בטוח שהיא מנוגדת לטובתכם.
השקפת העולם של ביבי היא ברורה. אין בה פסול. הבנאדם מאמין בכוחו של הכסף. בעולם שלנו אני לא חושב שיש מישהו שעדיין לא מאמין בכוח הזה. לעומת אסכולות המחשבה שמאמינות בצדק כלכלי-חברתי בדמות דאגה לשכבות החלשות והפועלות. ביבי מאמין שעדיף לאזרחי מדינת ישראל להיות עניים במדינה עשירה (וחזקה) מאשר מבוססים במדינה ענייה.
איפה שהשקפת עולמו נופלת מהמציאות, היא בעובדה שזאת לא הבחירה, ודווקא מדינות סופר-סוציאליות מובילות היום את הכלכלה המערבית בעוד שדמות הערצתו האמריקאית עומדת בפני התרסקות כלכלית.
הציבור הרחב בישראל (ובעיקר מצביעי ליכוד) הוא זה שמוצא את עצמו סובל מכך ובכל זאת מצביעים ליכוד. למה ליכוד? זה התחיל בהבטחות לשגשוג. תיאורית החילחול הקאפיטליסטית. ברגע שכלכלת העשירים תהיה חזקה מספיק תיווצר תעסוקה ושגשוג לכל יתר השכבות בהדרגה. שוב התיאוריה מתרסקת כשהיא פוגשת במציאות שבה העושר של האליטה נובע מגזלת כספם וזכויותיהם של מעמד הפועלים. ההבטחה הזאת לשגשוג של הכלכלה הלאומית נשמע טוב. נשמע טוב מאוד אפילו. וגם ההבטחה שכשהממשלה לא מתערבת בשוק (כאילו שמצב כזה אפשרי בכלל) כל אחד שירצה ויעבוד קשה מספיק יוכל להיות עשיר היא הבטחה שקל לקנות איתה ציבור שכל כך מאמין בכוחו שלו שהוא מוכן לחיות בפצצת הזמן האטומית הזאת שנקראת מדינת ישראל.

החוכמה האמיתית של ביבי, היא היכולת שלו להתפשר כדי לדאוג למה שחשוב לו באמת. כלומר השלטון של עצמו.

ופה יקום ויפול דבר, מול מי ביבי ימצא את עצמו מתפשר. מול מפלגות חרדים סחטניות ומפלגות מתנחלים פונדמנטליסטיות. או מול מפלגות מרכז-שמאלה.
להחזיר את הגלגל אחורה אי אפשר. אי אפשר יותר לדרוש מקדימה להיכנס לקואליציה במקום אותם כוחות אפלים שיושבים בה כיום. ואי אפשר לחזור עם כותרות מהעתיד ולהראות לכל מצביעי ליברמן שבזמן שהם היו כל כך עסוקים בשנאת ערבים הם שמו פתק עבור המפלגה שעשתה הכי מעט בכנסת ה-18.
מה שכן אפשר לעשות זה לדאוג שהכנסת הבאה תיראה אחרת. 
אני מאוד מקווה להתבדה ב2013, אבל היום אני מאמין שלא משנה כמה קשה יעבודו מתנגדיו ביבי יהיה ראש הממשלה הבא. מה שכן תלוי בנו זה מי יהיה הכוח הבלתי ניתן להתעלמות שיכתיב את אופיה של הממשלה הבאה.
השאלה היא האם נמשיך להחליט החלטות מתוך שנאה, כעס ובורות. או שנתחיל לחשוב על טובתנו וטובת זולתינו ונצביע בהתאם. האם נמשיך לשכנע את עצמנו שאין מה לעשות. או שנתחיל לעשות. אם נתחיל (או שמא נמשיך) להפגין, להתפקד ולדבר לעניין או שנוותר על המשחק באמונה דוגמתית שהוא מכור.