*מי שמחפש לקפוץ לנקודה העכשווית, מוזמן דפדף למטה ולחפש את המילה "פואנטה" בענק*
מאז שב2005 שרת התקשורת דליה איציק (אז מטעם "העבודה") הצליחה לחוקק
תיקון לחוק התקשורת שמוכר לכולם כ"חוק הניידות" (ואל תאמינו לאריאל
אטיאס מש"ס שלוקח על זה קרדיט אפילו שהוא רק היה השר שכיהן כשהתוכנית יצאה
לפועל) נראה שנפתחו שערי שמים (או שערי הממשלה) כנגד חברות הסלולר המרושעות והתחיל
עידן הזהב של התחרות בתחום הסלולר הישראלי.
חשיבותו של חוק הניידות במקומו מונח. היכולת לעבור מחברה לחברה ולשמור על מספר
הטלפון שלך זה כח נהדר (אבל בעיקר נוחות) לצרכן הישראלי. אבל בינינו, עד אותו זמן מי שרצה לשלם פחות
היה עובר ומקבל מספר חדש כמו גדול.
באופן לא מפתיע, החלת הניידות גרמה לזעזוע בתחום
הסלולר. אבל לא אחד שאת או אתה הרגשתם בכיס. מסיבה פשוטה, תחרות הייתה גם קודם.
ומהר מאוד השוק התייצב ומחירי הסלולר נשארו כשהיו.
מאז כל שר תקשורת יודע, שכשאתה רוצה שידברו
עליך, תיכנס בסלולר.
מי שלקח את כל הרעיון צעד קדימה היא השר כחלון. שמאז שנכנס לתפקידו ב2009 משחק על
זה חזק בתור הדון קישוט שנלחם בחברות הסלולר.
השימוש בדימוי דון קישוט ולא נגיד רובין הוד
ברור ונעשתה על ידי עבודה קשה של מחלקת המיתוג של השר. חס וחלילה לא סוציאליסט
שלוקח מהעשירים ונותן לעניים. אלא לוחם אציל שנלחם למען מטרה אצילית, אבל לעולם לא
יגיע אליה.
בהחלט הרבה שינויים קרו בשוק הסלולר מאז 2005. ניידות, חיוב לפי שניה, קיצור
ההתחייבות ל18 חודשים ואז "ביטולה", חוק ניתוק הזיקה ועכשיו הכנסת
"שחקנים חדשים" לשוק הרווי ממילא.
המחיר הממוצע אותו משלם לקוח פרטי לחודש לחברת
הסלולר שלו לא השתנה לפחות מאז 2008 וכנראה שגם קודם. כל חוק ותקנה שנועדו
ל"סרס" את חברות הסלולר, הוכיחו את עצמן לא יעילות כנגד היכולת של חברות
הסלולר לנצל את טיפשותו של הצרכן הישראלי.
השיטה הייתה קלה. למכור יותר באותו מחיר.
יבוא שר התקשורת ויגיד: נו, זה ניצחון.
התשובה היא לא, זה לא. משום שחברות הסלולר מוכרות כלום, אויר. בניגוד למוצר קיים,
העלות התיפעולית של חברות הסלולר לא משתנה לפי כמה שהלקוחות מדברים, תדבר דקה או
1000 דקות והעלות לחברת הסלולר נשאר כשהיה.
לכן כל הגדלה של החבילה גורם לך להרגיש מנצח, אך חיסכון לא תמצא.
לקוחות חכמים תמיד היו, כאלה שידעו לנצל, לקרוא ולהציק לחברות. בינכם מסתובבים
אנשים שמשלמים עשרות שקלים בחודש על חבילות ענק. למזלן של חברות הסלולר, הם מיעוט
אינפיטיסימלי (כן כן, גם פה נכנסת החדו"א!!!)
לא מזמן (ב2009) היה השוס הגדול של אלה, החוק שרובכם לא שמעם עליו כי הוא מסובך מידי כדי
למתג. חוק ניתוק זיקה איפשר ללקוחות חכמים לקנות מכשיר סלולארי בחנות פרטית ולקבל
עליו זיכוי כאילו נקנה בחברה תמורת זיכוי לפי המחירון המנופח של החברה. אלה שהשכילו
לנצל את החוק מצאו את עצמם מזדכים במחיר גבוה ממחיר הקניה ולמעשה
"מרוויחים" כסף ככל שהמכשיר יקר יותר.
החוק נועד לגרום לחברות סלולר להוריד את מחירון המכשירים שמשמש ככלי להחזקת הלקוח
אצלן, אבל למזלן של חברות הסלולר אלו שניצלו את החוק הם מעטי מיעוט, ולכן שום דבר
לא קרה. (חוץ מזה שכמה ברי דעת קיבלו כסף חזרה על להסתובב עם מכשיר יקר וטוב
משלכם)
עכשיו השוס הגדול, פתיחת השוק לתחרות אמיתית
ממפעילים וירטואלים.
כמובן שמדובר בבלבול ביצים. כל החברות האלה קונות את זמן האויר שלהן מחברות הסלולר
"הישנות" (מלבד
גולן טלקום) כלומר חברות הסלולר הגדולות עדיין מרוויחות
עליך.
הפואנטה: מה לגבי המפעילים והחבילות החדשות?!
89-99 שח לחבילת דקות, סמסים וגלישה חופשית זה
שוס!
אז כן זה שוס, ללקוח שיודע לחיות בלי מכשיר חכם ו/או לא להחליף מכשיר כל שנה-שנתיים.
בפועל, רובנו מחזיקים או רוצים להחזיק ב"ליטופון" חכם. אם יש לכם כזה
ביד, אתם כנראה משלמים עליו לחברת הסלולר ומקבלים זיכוי בחשבונית החודשית. מה
שאומר שאם תעברו לחברה חדשה, תישארו עם תשלום חודשי של בין 70 ל120 שח על המכשיר.
החברות החדשות כמובן לא יזכו אותכם בסכום הזה, כי הן לא צריכות.
תוסיפו את המחיר הזה למחיר החבילה "ללא
הגבלה" ותגלו שאתם מגיעים לסכום חודשי דומה או גבוה ממה שאתם משלמים כיום.
אם אתה מיחידי הסגולה שהשכילו לקנות מכשיר בחנות פרטית (או שעכשיו נפל לכם האסימון
ותרוצו לקנות אחד בחנות) עדיין יש לכם תשלום על המכשיר (שכנראה שילמתם במכה אחת,
אבל זה לא משנה את ההתקזזות) ואם אתם נהנים היום מזיכוי בחברת הסלולר שלכם, כנראה
שיותר זול לכם להישאר איפה שאתם.
שורה תחתונה.
הישראלים ימשיכו להוציא בין 150-200 שח (במקרה
הטוב) על הסלולרי בחודש למנוי. אולי עכשיו זה יתחלק ליותר גורמים, אבל הצרכן ישלם
אותו דבר. יקבל יותר? כנראה שכן, אבל כבר מזמן כל אחד יכל להתאים לעצמו חבילה
שמתאימה לצרכיו במחיר דומה.
הישראלים אוהבים לחשוב שהם לא פראיירים, בפועל, כנציג לשעבר של חברת סלולר (עברו
מספיק שנים כדי ששום דבר שאני כותב לא יחשב מידע פנימי) אני יכול לספר לכם שכשזה
מגיע ללקוח הממוצע, להתאפק מלמכור לו חבילה מוגזמת במחיר מנופח דורש יותר אנרגיה
מלמכור לו את מה שהוא צריך.
כולנו פראיירים, וכאלה נישאר. ועד שלא נשתנה, גם
חברות הסלולר לא יאלצו להשתנות.
אגב, יש גם מפסידים.
חברות הסלולר עבדו קשה מאוד על לשחק בתחרות.
משום שלא היה צורך להוריד מחירים, התחרות הייתה על השירות. מי שתגרום ללקוח להרגיש
הכי מחוזר תנצח בתחרות על ליבו.
היום, כשצריך "להוריד מחירים" הרווח הגולמי של החברות אכן יורד. אבל יש
להם בעלי מניות, שלא מוכנים לשמוע על ירידה ברווח הנקי.
ולכן, מאות עובדי חברות סלולר מצאו את עצמם מושלכים לשוק האבטלה בשנתיים האחרונות.
ויש להם רק את כחלון להודות לו.
עוד עקיצה פוליטית אחרונה. כחלון וביבי (טוב רק ביבי, בכל זאת כחלון סך הכל
רל"ש שהתקדם יותר מידי) אוהבים לדבר כל הזמן על תחרות ותחרות. בפועל כל
ההתעסקות הזאת עם חברות הסלולר מתאימה יותר לממשלה קומוניסטית. אף סוציאליסט
הגיוני לא היה מפיל על חברות פרטיות כל כך הרבה תקנות ונהלים שנועדו להפריע להם
ותו לא.
3.5 חברות סלולר (מירס היא בקושי חצי) זה כמות
יותר ממספקת ל7 מיליון האזרחים הישראלים כדי שתהיה פה תחרות אמיתית (בארה"ב לדוגמא יש 8 חברות משמעותיות ל313 מליון אזרחים). כשאין סיבה
להתחרות (כי הצרכן רץ אליך) שיכניס גם מאה חברות וירטואליות ושום דבר גדול לא
ישתנה. העובדה הפשוטה היא שכל שנה נכנסת עוד תקנה שנועדה "לעודד תחרות"
וכל שנה הרווח הנקי של חברות הסלולר רק עולה. כל המשחקי רגולטור האלה רק מוכיחים
כמה שהאידיאולגיה ה"ניאו-ליברלית" (קפיטליזם חזירי) פשטה את הרגל. באמת
שרק חסר שמשרד התקשורת יקבע בדיוק מחירון סלולרי וחזרנו לממשלת מפא"י...
